פס"ד בשאלת תוקפו של הסכם לביצוע פרויקטים בתחומי ייעוץ והדרכה ליועץ עצמאי

א. מבוא

המחלוקת נשוא תיק זה נוגעת לתוקפה המחייב של תנית בוררות הנכללת במסמך המכונה " הסכם לביצוע ו/או לניהול פרוייקטים בתחומי הייעוץ וההדרכה ליועץ עצמאי". הצדדים חלוקים בדעותיהם הן באשר לעצם תוקפו המחייב של מסמך זה, והן לגבי תוקפה המחייב של תנית הבוררות כתניה העומדת בפני עצמה.

תנית הבוררות המפורטת בסעיף 11 של המסמך נשוא המחלוקת קובעת כדלקמן:

" (א) כל סכסוך או חילוקי דיעות שיתגלו בין הצדדים בקשר להסכם זה תחולתו פרשו וביצועו ימסרו להכרעת בורר דין יחיד אשר יתמנה בהסכמת הצדדים והעדר הסכמה, תוך 7 ימים ממועד פנית צד אחד למשנהו בבקשה למינוי בורר, ימונה הוברר על מנהל המוסד לבוררת עסקית של לישכות המסחר בת"א.

(ב) הבורר יהיה חופשי בפעילותו ובהחלטותיו ולא כפוף לדין המהותי או לדיני הראיות.

(ג) הוראות חוק הבוררות יחולו במלואן על בוררות זו וסעיף זה מהווה הסכם בוררות בין הצדדים" (הנוסח הובא כלשונו ובמלואו - ב.א.).

כתב התביעה אשר הוגש על-ידי התובע בתיק עניינו תובענה למתן פסק-דין הצהרתי בדבר העדר תוקף מחייב למסמך נשוא המחלוקת ומתן צו המונע את קיומם של הליכי הבוררות שבין הצדדים שעילתם נוגעת למסמך זה.

ב. הצדדים

1.            התובע, מר אמיר בר יוחאי (להלן: התובע), הינו פסיכולוג בהכשרתו העוסק בייעוץ לפיתוח ארגוני.

2.            הנתבעת 1, חברת יהב ייעוץ הדרכה ופיתוח ארגוני בע"מ (להלן: הנתבעת 1), הינה חברה העוסקת בייעוץ הדרכה ופיתוח ארגוני.

3.            הנתבעת 3, המוסד הישראלי לבוררות עסקית (להלן: הנתבעת 3), היא עמותה הפועלת לפתרון סכסוכים בדרכים חלופיות - אליה פנתה הנתבעת 1 בעקבות מחלוקות שנתגלעו בינה לבין התובע. הנתבע 2, מר ירון בן דוד (להלן: הנתבע 2), הינו הבורר שמונה על-ידי הנתבעת 3 לכהן כבורר בתביעה שהגישה הנתבעת 1 כנגד התובע אצל הנתבעת 3.

ג. תמצית העובדות הדרושות ועיקר טענות הצדדים

1.            התובע החל לשתף פעולה עם הנתבעת 1 כיועץ עצמאי ("פרילאנס") עוד בראשית שנת 94, על בסיס הסכם בעל-פה המכונה בשם "ההסכם הפסיכולוגי" (להלן: ההסכם הפסיכולוגי). הסכם זה הגדיר, בין היתר, את מהות תפקידו של התובע כקבלן עצמאי אצל הנתבעת 1, את סדרי העבודה ואת אופן חלוקת התשלומים המשולמים על-ידי הלקוח וקביעת שכרו של התובע (ראו עדות התובע בעמ' 22, שורות 5-12 לפרוטוקול מיום 15.3.09).

2.            במהלך שנת 95 העביר מנכ"ל הנתבעת 1, מר גדי ברייר (להלן: מר ברייר), טיוטת הסכם למספר יועצים עצמאיים אשר סיפקו שירותים ללקוחותיה של הנתבעת 1. לפי גירסת הנתבעת 1, חתימתם של היועצים על טיוטת ההסכם הנ"ל נדרשה בעיקר לנוכח שיתוף הפעולה שנרקם בין הנתבעת 1 לבין משרד החינוך אשר חייב את הנתבעת 1 בקיום הסכמים בכתב עם היועצים העצמאיים בפרוייקטים המשותפים ובכלל זה "פרוייקט 30 הישובים" (ראו עדותו של מר ברייר בעמ' 28, שורות 16-18 לפרוטוקול מיום 15.3.09). מר ברייר אף ציין בעדותו כי הצורך להחתים את היועצים על הסכמים התעורר עקב העובדה כי פותחו על ידו מודלים חדשים לעבודה והוא ביקש להגן על זכויות היוצרים שלו, דהיינו של החברה שבבעלותו - היא הנתבעת 1, לגביהם (ראו עדותו של מר ברייר עמ' 42, שורות 17-19 לפרוטוקול מיום 15.3.09).

התובע קיבל את טיוטת ההסכם מאת הנתבעת 1 וערך על גביה מספר שינויים המהווים, לגירסתו, שינויים מהותיים בנוסחה הראשוני. בנוסף פירט התובע הערות וסימן סימני שאלה לצד נקודות אשר היו טעונות מבחינתו ניהול משא ומתן עם הנתבעת 1. התובע חתם לצד ההערות והתיקונים שהוספו בכתב ידו לטיוטת ההסכם, צילם את טיוטת ההסכם הכוללת את הערותיו וחתימותיו לצידן ומסר את הצילום הזה אל הנתבעת 1, ואילו טיוטת ההסכם המקורית הכוללת את הערותיו נותרה בידיו (ראו עמ' 15, שורות 30-32 לפרוטוקול מיום 15.3.09). טיוטה זו הוגשה כראיה במהלך העדויות וסומנה כמוצג ת/3 (להלן: ת/3).

משלב זה ואילך חלוקים הצדדים ביניהם לגבי השתלשלות האירועים:

3.            לגירסת התובע, טיוטת ההסכם שנמסרה על ידו לנתבעת 1 מהווה הצעה חדשה לכריתת הסכם חדש שלא קובלה, במובנה המשפטי, על-ידי הנתבעת 1. משום כך, לשיטתו, המשיכו הצדדים להתנהל על-פי ההסכם הפסיכולוגי.

לעומת זאת: לגירסת הנתבעת 1, התובע חתם על טיוטת ההסכם אשר נמסרה לידיו לאחר שקרא את ההסכם, הבין את תוכנו ואף הוסיף מספר שינויים מיוזמתו אשר קובלו על-ידי הנתבעת 1 בחתימתו של מר ברייר כמורשה של הנתבעת 1 (לענין זה ראו עדותו של מר ברייר בעמ' 33, שורות 5-8 לפרוטוקול מיום 15.3.09). 

4.            בשלהי שנת 2004 שלח מר ברייר הודעה בדואר אלקטרוני אל היועצים שהועסקו בשירות הנתבעת 1, ובכללם לתובע, בה הודיע כי הוא מעוניין לחדש את ההסכמים הישנים שנחתמו עימם.